בשבת פרשת מטות, משפחת בראון התהלכה לאיטה בגינה הקהילתית ברמת אשכול. אבא שמוליק דחף את העגלה ושקע במחשבות על טובו של ה', ואמא גלית שיחקה עם שני ילדיה הנוספים משחקי מילים של מציאת חרוזים. לפתע הרגישה גלית כי חום השמש חזק מהרגיל, והחלה לדאוג לבתה גל הנמצאת בעגלה. כשביקשה משמוליק שיעצור רגע כדי שתסדר לגל את הגגון שלא יהיה לה חם כל כך, אמר לה שמוליק שאסור לסגור את הגגון בשבת כי זה נחשב אוהל. "ואם את דואגת, אין לי בעיה פשוט לחזור עם גל לביתנו." אך גלית בכלל לא התלהבה מהרעיון של קטיעת הטיול במהלכו. "אתה מגזים, אין סיכוי שזה אסור!" טענה. "אני ראיתי שאפילו אשתו של הרב חיים סוגרת את הגגון!" "אולי שם היה מקרה מיוחד," התעקש שמוליק, "אבל אסור לעשות אוהלים בשבת!" רגע לפני שהטיול היה נגדע, הגיע הרב צחי השכן, והם החליטו לשאול אותו.