יחיאל הוא בעלים של עדר כבשים קטן, וידידיה, שכנו לגבעה באזור בנימין, בעל רפת עם מספר פרות חולבות שסיפקו לו חלב וחמאה למכירה. באותה תקופה התייקר מחיר הגבינות, ויחיאל חשב שכדאי לנצל את ההזדמנות ולהתרחב לתחום החלב. מצד שני, לידידיה חש שעבודת הרפת הופכת מאומצת עבורו ורצה להקטין מעט את כמות הפרות ברפת שלו. יום אחד הציע יחיאל לידידיה עסקת חליפין שתסייע לשניהם - הוא ייתן לו שלושה כבשים בינוניים בתמורה לפרה אחת. ידידיה הסכים לעסקה. הפרה שידידיה נתן ליחיאל היתה בהריון מתקדם. לאחר שידידיה הספיק לקחת את הכבשים, בא יחיאל לקחת את הפרה והוא גילה שהיא כבר המליטה עגל. נוצר ספק בבעלות מי העגל החדש. ידידיה טוען שהפרה ילדה לפני שנתן אותה ליחיאל, ולכן העגל שייך לו. ואילו יחיאל טוען שסביר שילדה אחרי שכבר נמסרה לו, ולכן העגל שלו.