ליל שבת בבית הכנסת "נצח ישראל". אחרי תפילה מרוממת, החבר'ה הצעירים התאספו בחצר בית הכנסת. "היי שמוליק," קרא נועם בהתלהבות, "מה דעתך להראות לכולם את הקסמים החדשים שלמדת?", שמוליק חייך בהיסוס. "אה... לא יודע, זה קצת מביך". "אל תהיה כזה!" התערב יקיר. "ראיתי אותך מתאמן, אתה ממש מוכשר!", "כן, נו," הצטרף אריאל, "תן לנו קצת בידור לכבוד שבת!", שמוליק נכנע. "טוב, אבל רק כמה טריקים קטנים." הוא התחיל במופע מרשים. החבר'ה התלהבו, מחאו כפיים וצחקו בקול רם. לפתע, דלת בית הכנסת נפתחה. מנחם, הגבאי הראשי, יצא עם מבט מודאג. "רגע, רגע, מה קורה פה?" שאל ברצינות. "שמוליק, אתה לא חושב שזה קצת... לא ראוי למקום?", "אבל," מיהר נועם להגן, "אנחנו בכלל לא בתוך בית הכנסת. זה רק החצר!", "נכון," הוסיף יקיר, "ובכלל, זה לכבוד שבת", מנחם הרהר לרגע. "אני מבין את הכוונה הטובה, אבל עדיין, אנחנו ממש ליד מקום קדוש. האם זה באמת מתאים?", אריאל נראה מבולבל. "אז... "