אביגיל, אחותו של צביקה, היתה חולה. ביום שישי, למרות המחלה שלה, אביגיל התאמצה, קמה מהמיטה ואפתה קילו של חלות לכבוד שבת, כאשר אבא של צביקה ואביגיל חזר עם חלות מהמאפייה וראה שביתו החולה התאמצה והכינה חלות לכבוד שבת התרגש מאוד. באותה שבת משפחתו של צביקה אירחה אורחים ולכן הקילו לא הספיק והיה צריך להשתמש גם בחלות של המאפיה. כעת צביקה ומנחם דנים בלחש (כדי לא לפגוע באביגיל) מכיוון שצריך להקדים ולברך על הדבר שחביב עליו יותר, צביקה טען שאביהם צריך לברך על חלות מהמאפייה שטעמם חביב יותר, ומנחם טען שלאביו יש חביבות רגשית כלפי החלות שאביגיל הכינה מתוך מאמץ.