אהרון, הבחור שתמיד יש לו חלומות גדולים אבל הכיסים שלו בדרך כלל ריקים, היה לחוץ על 5,000 שקלים כדי להגשים איזה מיזם חדש, ושיגע את קובי שילווה לו. קובי, שהוא טיפוס מחושב שלא אוהב לקחת סיכונים, אמר לו: "אחי, אני זורם, אבל אני צריך מישהו שיגבה אותך אם משהו ישתבש". בדיוק אז עבר שם יוסי, חבר משותף שתמיד אוהב לעזור. "מה הבעיה?" אמר יוסי בביטחון, "אני הערב שלו. אם הוא לא מביא לך את הכסף בזמן – תבוא אליי", וקובי הלווה לאהרון את הכסף לחצי שנה. חצי שנה עברה בשנייה, וביום הפירעון אהרון התחיל "להיעלם". הוא לא עונה לשיחות, כשהוא רואה את קובי ברחוב הוא חוצה לצד השני, ובאופן כללי מתנהג כאילו מעולם לא היה חוב. לקובי נמאס מהר מאוד מהמשחקים. הוא הלך ישר לבית של יוסי, דפק על הדלת ואמר לו: "זוכר שהבטחת? אהרון עושה לי קטע ולא משלם. תוציא 5,000 שקל ותביא לי עכשיו". יוסי לא נשאר חייב וענה לו: "הלו, תרגיע! זה שאני ערב לא אומר שאני כספומט. לך אליו, תלחיץ אותו, תביא אותו לבית דין, תבדוק טוב-טוב שבאמת אין לו שקל על הנשמה. רק אם יתברר שהוא באמת פושט רגל ולא יכול לשלם – רק אז תבוא אליי. אני לא הכתובת הראשונה שלך רק כי נוח לך לריב איתי ולא איתו".