ארי ובנצי הינם חברים טובים הגרים באותו בית משותף. הם נוהגים לשחק ביחד בחצר הבניין שלהם בשעות אחרי בית הספר. יום אחד, בזמן אחד המשחקים, הכדור שלהם עף מעבר לגדר הגבוהה המקיפה את חצר הבניין. ארי רץ להביא אותו בחזרה. כשהציץ מעבר לגדר להבין לאן הכדור עף, הוא ראה שטר כסף זרוק על המדרכה, וחשב לעצמו: "אולי אקח את השטר הזה לעצמי". לצורך כך הוא מיהר לטפס על הגדר כדי להגיע לשטר לפני שמישהו אחר ייקח אותו. בנצי שראה שארי מתעכב וניסה להבין למה, הוא קלט גם את השטר הזרוק, ומיד הבין את כוונתו של ארי. בנצי, שהיה גבוה וזריז יותר, טיפס על הגדר במהירות, עקף את ארי, ולקח את השטר לעצמו. ארי מחה בפניו שהשטר שייך לו משום שהוא מצא אותו קודם, אבל בנצי טען שהמציאה שייכת למי שהגיע אליה ראשון.