בערב חג הפסח שאל אבנר ציוד לשריפת חמץ מיצחק. בסיום העבודה הגיע אבנר להחזיר את הציוד. שיצחק לא שהה בביתו באותה עת, ועל כן אבנר מסר את הציוד לידי אשתו של יצחק, שהניחה אותו ליד פתח הבית. אחרי כמה דקות כל הציוד נגנב. יצחק תובע את אבנר בטענה שאם לא החזיר את הציוד לידו ממש, עדיין חלים עליו דיני שואל וחייב על האובדן. לעומתו טוען אבנר: הרי החזרתי לאשתך, ואתה סומך עליה, ומרגע שמסרתי לה יצאתי מחובת השמירה.