אביה של מיכל הינו קצין חשוב במילואים, ובשבת הזאת לא היה איתם. מיכל כבר רגילה לזה קצת, ואת סעודות השבת מיכל אכלה יחד עם אמה ואחותה חנה אצל קרובי משפחתה שגרים בעיר. את הסעודה השלישית הם אכלו לבדם בבית, וכשיצאה שבת הזכירה אחותה שכעת צריך לעשות הבדלה. "מה פתאום?" אמרה מיכל, "נשים לא עושות הבדלה! רק גברים". חני התווכחה ואמרה שגם נשים עושות, רק שהן לא אומרות את כל הברכות.