אלירן חובב מאוד בשר 'על האש'. לעיתים תכופות הוא מפעיל את גריל הגז שבמרפסת ביתו ומנפנף על מגוון הבשרים הטריים. לעומתו, נועם, שכנו לקומה, סולד מהריחות הנודפים מעישון הבשר והם מהווים עבורו מטרד של ממש. הבעיה של נועם, כפי שניחשתם, היא שהוא אדם עדין ושתקן, וככזה בלע את הגלולה המרה במשך חודשים מספר. אולם, כשכלו כל הקיצין ולאחר שהריחות גרמו לו לשרשרת הקאות, הוא פנה בתחינה לשכנו שיפעיל את המנגל במקום אחר. מה גם, שהעשן נספג בכביסה ומעניק לה ריח לוואי. אלירן טען להגנתו שלא ניתן לאסור עליו להכין אוכל למִחייתו, ובפרט כאשר מדובר על ריחות ועשן המצויים רק במשך פרק זמן קצר. כאשר הלכו השניים לתפילת ערבית הם שטחו את טענותיהם לפני רב בית הכנסת. מה הוא פסק להם?