לאביו של אליהו יש חנות מפוארת לכלי עבודה - מקום שכל בעל מקצוע מכיר, עם מדפים עמוסי מקדחות, מסורים, פטישים וכל מה שהלב חושק. הייחודיות של החנות היא שלא רק מוכרים שם, אלא גם משכירים כלי עבודה ליום - יומיים תמורת סכום סמלי - פתרון מושלם לאנשים שצריכים משהו לפעם אחת בלי להשקיע הון. יום שישי אחד, כשאליהו וחברו נהוראי עזרו לאביו בחנות, נכנס פועל בניין ערבי וביקש להשכיר מקדחה. האב הסכים בשמחה, גבה את הכסף והעביר לו את הכלי. נהוראי, שראה את כל המעמד, חיכה שהלקוח יצא ואז ניגש לאליהו בפנים מודאגות: "שמע, אליהו, אני חושב שמה שעכשיו קרה זה בעייתי. למדתי שאסור להשכיר לגוי כלי עבודה ביום שישי!" אליהו הביט בו בתמיהה: "מה פתאום? אבא משכיר כלי עבודה לכל מי שמגיע - יהודי או לא יהודי, וזה בסדר גמור!"