בנצי הגיע עם האופניים שלו ליהודה, בעל חנות אופניים, על מנת שיתקן את אופניו. כעבור כמה שעות התקשר יהודה לבנצי והודיע לו, שהאופניים מוכנים, ושהוא יכול לבוא לקחתם. עבר שבוע ויקותיאל לא הגיע, יהודה התקשר אליו ואמר לו, שאין לו מקום בחנות, ואם הוא לא מגיע, הוא מסיר אחריות מהאופניים. לאחר כמה ימים האופניים נגנבו מחנותו של יהודה. בנצי טוען, שיהודה חייב לו את שווי האופניים, ויהודה טוען, שהוא פטור, משום שאמר לבנצי לבוא, ולכן אינו אחראי יותר על האופניים.