עוזי היה איש עסקים שאהב לחלום בגדול. הוא השקיע בהרבה אפיקים בבת אחת - נדלן, מסעדה, חברת היי-טק קטנה - וכדי לממן את כל זה הוא לקח הלוואות מעשרות אנשים. עוזי היה בטוח שהוא יהיה עשיר תוך שנה. אבל המציאות הייתה אכזרית: העסקים קרסו בזה אחר זה, והוא נשאר עם חובות של מיליונים. כשהבין שהוא לא יכול לעמוד מול כל הנושים הכועסים, עוזי פנה לבית משפט והכריז על פשיטת רגל. בית המשפט החליט לשקם אותו - פטר אותו מ-50% מהחובות ופרס את השאר על פני עשר שנים. אפרים, שהיה אחד מהנושים, לא הסתפק בזה. הוא ניגש לעוזי ואמר לו: "אותי לא מעניין מה בית המשפט החליט! לפי ההלכה אתה חייב להחזיר לי את מלוא הסכום - ועכשיו!"