לאחרונה התחזק כפיר והתחיל להקפיד על הלכות ברכות. הוא כבר למד שצריך לברך ברכה ראשונה על כל דבר הכי קטן שאוכלים ושותים, ועכשיו הוא למד שאף אחרי שאוכלים צריך לברך. ומכיון שהוא נמצא עדיין בתחילת דרכו, ביקש מחברו עמית העובד אתו יחד, שיסייע לו בדרכו, ושיכוון אותו כיצד לברך נכון. והנה יום אחד ראה עמית שכפיר מנשנש עוגיות בתוך כדי עבודה. פנה אליו עמית ואמר לו "דע לך, שאם טועמים בכל פעם מהעוגיה מעט, וזה נמשך כך הרבה זמן, לא תצטרך לברך ברכה אחרונה". כפיר הרים את גבותיו ותמה "מדוע לא אברך? והרי אני אוכל כזית!"