ארי ושחר, הידועים כיריבים מרים, שוב מצאו עילה לריב עליה. באותו בוקר הם התווכחו בלהט במשך כל ההפסקות, המתח שביניהם הגיע לשיא וכמעט גלש לאלימות פיזית. בהפסקת הצהריים, ארי, הנחוש ללמד את יריבו לקח, מצא את ההזדמנות המתאימה. שחר יצא לרגע מהכיתה, משאיר את מכשירו הסלולרי על השולחן. הוא לקח את המכשיר, שהיה מדגם יקר ושביר, וקרא לחבריו לכיתה, שהתגודדו במגרש המשחקים שמתחת לחלון: "תראו מה אני עושה!" הוא לקח תנופה, והשליך את המכשיר בקשת רחבה כלפי המגרש. מוטי, שעמד במגרש, והחזיק בידו מחבט בייסבול, רץ לכיוון המכשיר הנזרק, ורגע לפני שפגע ברצפה, הוא חבט בו בכל הכוח, מנפץ אותו לרסיסים. שחר שגילה שמכשירו נעלם, גילה לאחר בירור קצר מה אירע. הוא רץ בזעם לארי: "אתה לא מתבייש?! תשלם לי הרגע על המכשיר היקר שניפצת לי!" ארי מצידו לא נבהל, והשיב בעזות: "נכון, אני השלכתי החוצה את המכשיר, אבל מי שבפועל ניפץ אותו היה מוטי! הוא זה שחייב לשלם, ולכל הפחות הוא חייב לשלם חצי מהסכום!