צבי ואוריאל הלכו יחדיו בשבת בשטח בגן הציבורי בשכונתם, פוסעים על האדמה הרכה בצד הגן ומנהלים שיחת חברים טובים. צבי החליט לכבד את אוריאל בחטיף חדש שהביא - בטעם גבינה מקסיקנית, שלפי הפרסומות אמור להיות פיצוץ של טעמים. אוריאל לקח חתיכה ובלע אותה בתקווה, אבל התוצאה הייתה הפוכה לגמרי. "אוי ואבוי, זה ממש דוחה!" הוא השתנק ומיד ירק מפיו את הטעם הנוראי של החטיף. לאחר מכן הוא הלך ודרך על הרוק בחוזקה, מחה אותו בנעליו עד שנספג לגמרי באדמה. צבי אמר לו: "אפילו שנחמד מצידך שאתה מוחק ומבליע את הרוק באדמה בשביל לא להגעיל את העוברים ושבים, אבל לדעתי אסור לעשות כן בשבת." אוריאל התווכח: "אין בזה בעיה, וככה צריך לעשות משום בין אדם לחברו שלא להגעיל אנשים!"