דני הסתכל על הפתק הקטן שמצא בתיק הישן - עשרת אלפים שקלים שיוסי חייב לו. הוא נאנח. זה היה לפני עשרים שנה, והוא שכח מזה. "אולי כדאי לנסות שוב," הוא חשב לעצמו. הוא חייג ליוסי. "שלום יוסי, דני כאן. אתה זוכר את ההלוואה הישנה?" יוסי צחק מהצד השני. "נו באמת דני, כבר עברו הרבה שנים ולא דיברת איתי על זה. נראה לי שזה לא לעניין. אני גם יודע שאמרת לחברים שהתייאשת כבר ממני! "מה אתה אומר?" דני הזדעק. "אני באמת התייאשתי ממך, אבל החוב הוא חוב! ולא התייאשתי מהחוב, ואתה חייב לשלם. אם קשה לך, אני מוכן לפרוס את זה לכמה חודשים."