אריאל הגיע עם משפחתו אל האולם בו תיערך מסיבת האירוסין של קרוב משפחתם. הוא ניסה עוד בדרך להבין בדיוק את הקרבה, אבל אחרי כמה ניסיונות הוא התייאש מהעץ המשפחתי המוזר שלהם. כשקבוצה מהאורחים נעמדה להתפלל תפילת ערבית, אריאל שם לב שבן דודו נהוראי מתפלל תפילת עמידה מול מראה עם עיטורים מלכותיים. אחר התפילה, אריאל ניגש לנהוראי ואמר לו, "נורי! מה שלומך בנדוד? לדעתי, היית צריך לבחור מקום אחר להתפלל. אסור להתפלל מול מראה". נהוראי ענה לו: "אחי, אני מתפלל שמונה עשרה עם עיניים עצומות כל הזמן, אז אין בזה בכלל בעיה". השניים עמדו שם בין עמדות הבופה שהלכו והתרוקנו והתווכחו.