משה הפקיד את עדר הכבשים שלו אצל נחום בתשלום. נחום הוציא את העדר למרעה, ראה שהכול שקט, והלך לישון בצד. לפתע הגיח אריה וטרף שני כבשים. משה טען, שמכיון שנחום עזב את המקום, הוא חייב לשלם. לעומתו טוען נחום, שבין כה וכה אין באפשרותו להילחם באריה, והנוכחות שלו לא הייתה מועילה, מה שפוטר אותו מתשלום.