יאיר רצה לצאת לחו"ל לחודש ימים ולכן העביר לשכנו, נחום, את כל התכשיטים וכלי הכסף שברשותו, כדי שישמור לו עליהם. לאחר חודש ימים, כשחזר יאיר מחו"ל, הודיע לו נחום, שגנבים פרצו לביתו וגנבו את כל התכשיטים וכל כלי הכסף, ומכיון ששומר חינם פטור בגניבה, אין עליו חיוב תשלומים. לעומתו טוען יאיר את שכתוב בתורה בפרשת משפטים: שומר שטוען טענה להיפטר מהשבת הפיקדון, חייב להישבע שבועת השומרים, ומנו חכמים שלוש שבועות: א. שבועה שהחפץ לא נמצא בביתו, ב. ושלא פשע בפיקדון, ג. ושלא שלח יד [שלא השתמש] בפיקדון. ולכן נחום יישבע שאכן שמר כדין, והכול נגנב.