דוד קילף את כל הביצים של החמין מעל השיש הבשרי, והפעולה השאירה מחזה מרשים - ערמה מכובדת של קליפות ביצים שכיסתה חלק נכבד מהשיש. במקום להשלים עם הבלאגן, דוד החליט לפעול ביעילות מתורגלת. הוא הלך לפח שעמד לא רחוק במטבח, הרים אותו והצמיד אותו לשיש, והכניס את כל הקליפות אליו בתנועות מדויקות. לאחר מכן החזיר את הפח למקומו הקבוע. אחיו שמואל העיר לו בטון של מי שיודע את ההלכה: "לדעתי פח אשפה שיש בתוכו זבל הוא מוקצה, ואסור לטלטלו." אך דוד נשאר איתן בעמדתו: "לדעתי מותר לקרב את הפח אל הפסולת." שמואל המשיך לטעון שהדבר אסור.