דודי יצא לפנסיה אחרי היותו רואה חשבון שנים רבות. הוא החליט להגשים חלום ילדות וקנה רכב שטח משומש מהטובים ביותר, מהסוג שיכול להגיע כמעט לכל מקום, כך שיוכל לראות את כל השיטפונות בנגב. המוכר אמר לו שהרכב שמור ומתוחזק, והוא יכול להיות רגוע כשיוצא איתו לשטח. כבר באותו יום דודי יצא לשטח הררי ומורכב. באחת העצירות בשטח, כשהתכופף להרים משהו שנפל מתחת לרכב, גילה לתדהמתו סדק בציר המרכזי של הרכב. דודי התחרט על הרכישה, אך מכיון שהיה כבר היה בעומק השטח, הוא היה חייב להיחלץ מהאזור, לא הייתה לו אפשרות לכבות את המנוע ולהישאר שם. בבדיקה שנערכה לאחר מכן התברר, שהסדק אירע לפני שעת הרכישה, כלומר: המוכר מכר לדודי רכב עם פגם משמעותי. כשבא דודי להחזיר את הרכב, טען המוכר שמיד כשדודי גילה את הנזק היה צריך להפסיק להשתמש בו, ואם המשיך לנסוע בו, הרי שמחל. אך דודי ענה לו שנכנס לעומק השטח על סמך דבריו שהרכב תקין, ולאחר שגילה את התקלה, נאלץ להמשיך ולנסוע בו כדי לצאת מהשטח, ואילוץ זה אינו מחילה.