גדעון סיים את לימודי רפואת השיניים בהצטיינות. אולם, כרופא מתחיל לא היה באפשרותו לשכור קליניקה, והוא העדיף להקדיש את אחד מחדרי דירתו לשם הקמת מרפאתו הפרטית. כשכן טוב, הוא ביקש את רשותם על כל דיירי הבניין לצעד זה, שהיה ברור לו שהוא בעל משמעות גם מבחינתם. הללו נענו לו בחפץ לב, מלבד אחד השכנים שאכן חשש מהרעש, מהלכלוך ומנזקים אחרים שעלולים להיגרם ממעבר הלקוחות בבניין. גדעון התלבט מה עליו לעשות – מחד גיסא, רובם המוחלט של השכנים הביעו את הסכמתם למהלך, ומאידך גיסא, אחד מהם התנגד אליו. האם יש להתחשב בשכן הבודד? הוא החליט להיוועץ ברבו, המלווה אותו משנות לימודיו בישיבה. מה השיב לו הרב?