דני התרוצץ ברחוב כשנזכר לפתע - יש לו פגישה עם ביני! הוא הגיע אליו כמעט בריצה. "ביני, אחי, אני צריך עזרה דחופה," הוא אמר כשהוא עדיין מתנשף. "אלפיים שקלים להלוואה, בעוד חודשיים אני מחזיר הכל!" ביני הביט בו בחיוך עייף. "תן לי לחשוב על זה ואחזור אליך." כשהגיע הביתה, ביני סיפר לאשתו על הבקשה. היא הרימה גבה: "שוב? ביני היקר, אתה חי באיזה עולם מקביל? כמה פעמים כבר הלווית לו? וכמה פעמים הוא באמת שילם בזמן?" היא מנתה על האצבעות: "פעם ראשונה - דחה חודש, פעם שנייה - דחה חודשיים, פעם שלישית - עד היום לא ראינו את הכסף!" ביני נאנח. "אבל זה לא נעים לי לסרב... ואולי יש פה מצוה להלוות?" "מצוה?" היא צחקה. "איזו מצוה יש להלוות למי שברור שלא ישלם? זה כמו לזרוק כסף לפח!"