מאז ומתמיד מור היה זה שאחראי להסתובב ביום כיפור בין המתפללים ולהציע להם להריח בשמים שונים. המטרה הייתה גם להשלים למאה ברכות, וגם משום שבאמתחתו של מור היו בשמים המשיבים את הנפש ומרגיעים את הבטן המקרקרת, כך שכל המתפללים היו מחכים שמור יעבור לידם כדי שיוכלו להריח ממגוון הבשמים שהחזיק. כשמור התחיל את הסיבוב השני פנה אליו מר אולדמן הזקן ושאלו האם עליו לברך שוב היות ובירך לפני שעה על הבשמים האלו, ובנוסף לזה יצא לשירותים מקודם. מור לא ידע לענות והשנים פנו לשאול את רב בית הכנסת.