אורנה, שנקלעה למצוקה פתאומית בעקבות טיפול שיניים יקר ודחוף, פנתה בבהילות לחברתה הטובה שרה וביקשה הלוואה של 1,000 שקלים; שרה, אישה מסודרת הנוהגת על פי הספר, הסכימה מיד אך התעקשה שהעברת הכספים תתבצע בנוכחות שני עדים כשרים, אם כי בהיסח הדעת הן שכחו לסכם מועד מדויק לפירעון החוב. חודש וחצי לאחר מכן, כשהן נפגשו באקראי במרכז המסחרי, שרה גיששה בעדינות ושאלה אם יש סיכוי שהכסף יוחזר בשבוע הקרוב, אך נתקלה בתגובה נחרצת מצד אורנה: "את רצינית? הרי שבועיים בלבד אחרי שלוויתי ממך, פגשתי אותך והחזרתי לך את כל הסכום במזומן!". שרה, שהייתה משוכנעת שלא היו דברים מעולם, טענה בלהט שלא הגיוני שאורנה שילמה כל כך מהר בלי שנדרשה לכך.