שלום, בעל החצר הגדולה עם עצי הפרי במושב, התגאה תמיד בפרדס הקטן והפרטי שלו, שכלל עצי תאנה, גפן ורימון שטיפח במשך שנים בעמל ובהשקעה רבה. חברו הטוב, שראל, אהב מאוד את הפירות הטריים מהפרדס של שלום והיה מבקר לעיתים קרובות כדי ליהנות מהם. בתחילת הקיץ, בתחילת העונה של הפירות האהובים על שראל, הציע לו שלום את העסקה הבאה: תמורת 500 שקלים יוכל שראל לאכול כרצונו מפירות הפרדס במשך כל הקיץ הזה. שראל שמח מאוד על ההצעה, נענה לה בשמחה, ושילם לשלום את הסכום. אבל לאחר מכן תהה שלום אם העסקה ביניהם תקפה מבחינה הלכתית.