בעקבות המצב בארץ, החליט רועי לעשות מעשה טוב, וכשראה יום אחד פרסום של הכלביה העירונית על כלב מסוג 'בולדוג' שמחכה לאימוץ - ואם לא ימצא לו מְאַמֵּץ הוא יומת, הבין רועי שזה הצעד הנכון הנדרש ממנו, והוא החליט לאמץ את הכלב. יסכה, אחראית הכלביה, הסבירה לו שזה יהיה פרויקט לא קל, בפרט בתקופה הראשונה, על הכלב להסתגל אליהם ו'בולדוג' עלול להיות מסוכן ותוקפני. לכן רועי הקפיד לקשור אותו היטב, ולצאת איתו מהבית רק עם רסן על פיו. "אבא, אתה יכול לסמוך עליי, תלך לסופר ואני אשאר עם הכלב" אמר נדב בן העשר. רועי היה מוכרח לצאת לקניה לקראת החג, וכך, למרות שעדיין לא היה בטוח שהגיע הזמן, השאיר את נדב הקטן לשמור על הכלב. כמובן, הוא הזהיר את נדב שלא ישחרר את הכלב ושלא יוריד את הרסן בשום אופן. כעבור כמה דקות באמצע הקניה שמע רועי יללה של אמבולנס, וכשיצא מהסופר לראות מה קרה חשכו עיניו, אסתר הבת של השכנים, ננשכה ע"י הכלב. מסתבר שנדב לא עמד בפיתוי ושחרר את הכלב. כשבאו הוריה של אסתר לתבוע תשלום על הנזקים, טען רועי שהוא השאיר את הכלב קשור ולכן הוא לא חייב לשלם על הנזק.