דמיין את ההפסקה הגדולה בישיבה התיכונית: רעש של משחקי כדור, ריח של במבה באוויר, וקבוצת חבר'ה שעומדת במעגל ומריצה דאחקות. פתאום, ארי תופס את מרכז הבמה, דופק לאליחי על השכם מול כולם ומכריז בקול חגיגי: "שמע אליחי, אל תדאג, אני לא שכחתי את מאתיים השקלים שהלווית לי, אתה מלך!". אליחי חייך, החבר'ה הנהנו בהערכה על ה"יושרה" של ארי, והכל נראה סגור. אבל כעבור יומיים, כשאליחי ניגש אליו בשקט וביקש את הכסף כדי לקנות כרטיס למשחק, ארי פשוט התפוצץ מצחוק: "אחי, אתה רציני? זה היה חלק מהקטעים של ההפסקה, סתם רציתי להישמע חשוב מול כולם, לא באמת הלווית לי כלום". אליחי נשאר המום, בטוח שכל מילה שיצאה לארי מהפה היא שטר חתום, במיוחד כשיש עשרה עדים ששמעו הכל.