דני התקשר לשלומי בקול דחוף. "אני צריך לדבר איתך." כשהגיע לבית של שלומי, ניכר היה שהוא לחוץ. "יש לי בעיה," הוא אמר בשקט. "אני צריך 1,500 שקל בדחיפות. משהו בלתי צפוי קרה." שלומי הכיר את דני מילדות. הם גדלו יחד בשכונה, ותמיד עזרו אחד לשני. "בסדר," הוא אמר, "אני מלווה לך. מתי תוכל להחזיר?" "בעוד כמה חודשים," אמר דני. "תודה, אתה באמת חבר." שלומי התחיל לקום להביא את הכסף, אבל פתאום עצר. "רגע, אנחנו לקראת סוף השמיטה, נכון?" "נכון," אמר דני. "למה?" "למדתי שחובות נשמטים בשמיטה," אמר שלומי. הוא נראה מבולבל. "אני רוצה לעזור לך, אבל אני גם צריך את הכסף הזה. מה עושים?" דני גם לא ידע מה לענות. השניים ישבו בשתיקה רגע. "יש לי רעיון," אמר שלומי. "בוא נלך לרב משה, רב השכונה. הוא יידע מה לעשות." הם הגיעו לבית של הרב. "רב משה," אמר שלומי, "אני רוצה להלוות לחבר שלי, אבל אנחנו לקראת סוף השמיטה. איך אפשר לעשות את זה כדי שאוכל לגבות את החוב?" הרב חייך. "יש לזה פתרון."