זה התחיל ב-5,000 שקלים שיהודה הלווה לארי "לשבוע-שבועיים", שהפכו לחודשים של שקט מורט עצבים. יהודה, שכבר התחיל לאבד את הסבלנות, היה מתקשר לארי שלוש פעמים ביום, והמתח ביניהם הגיע לשיא בערב אחד בבית קפה שכונתי. בדיוק כשארי התחיל שוב עם התירוצים הרגילים על "הצ'ק שמתעכב", התערב קובי – חבר משותף שתמיד אהב להרגיש האיש החזק בשטח. קובי הניח יד על הכתף של יהודה ואמר בביטחון עצמי מופרז: "שחרר את הילד, יהודה. אני ערב פה לכל שקל. אם ארי לא מביא לך את הכסף עד סוף החודש – תבוא אליי, אני משלם לך במקום". יהודה נשם לרווחה, שתה את הקפה שלו וחזר לישון בשקט. אבל כשהחודש נגמר וארי המשיך להיעלם באורח פלא, יהודה פנה לקובי בציפייה לקבל את הצ'ק. פתאום, קובי ה"גבר" התחיל לגמגם: "תשמע, זה היה רק דיבור... אני לא באמת חתמתי על כלום... תמשיך ללחוץ על ארי". ליהודה נמאס מהמשחקים והוא החליט לגרור גם את קובי לדין, בטענה שמילה של ערב היא מילה, גם אם היא נאמרה ליד השולחן בבית הקפה.