בפתח חנותו של גד הועמדו אדניות רבות של עצי ריח, שמטרתן היתה להפיץ ריח טוב שיחפה כליל על הריח הנורא של הדגים. יום אחד נכנס לקוח בשם הראל, וראה את גד נוטל עלי נענע מאחת האדניות ובא לברך, "אל תברך!" קרא לעברו הראל, "לא מברכים על ריח שבא להפיג ריח רע" טען, והמשיך ואמר "אם הנך רוצה לברך עליך להביא עלים ממקום אחר ולברך עליהם ובכך לפטור את עלי הנענע שבידיך".