בבוקר סתווי וקריר יצא יקיר מביתו, מתוך כוונה לרכב למקום לימודיו על אופניו החשמליים. למרבה הפלא הם לא היו במקום הקבוע. יקיר זכר היטב שהוא השאיר אותם במקום זה שהיה נחשב כבטוח יחסית ואף קשר אותם בשרשרת כיאות, אך הם נעלמו כלא היו. ביום המחרת נגשו ליקיר חבריו אריאל ויריב וסיפרו לו בשקט שבעיניהם ראו שדורון גנב את אופניו. יקיר גישש בחשאי, ונוכח שאכן דורון רוכב על אופניים הזהים לגמרי לשלו. הוא ניגש לדורון ודרש ממנו במפגיע שישיב לו אופניו. דורון הכחיש את טענותיו של יקיר, וטען שרכש את האופניים הללו במיטב כספו ורק במקרה הם זהים לאלה של יקיר. בצר לו, נאלץ יקיר לתבוע את דורון לדין תורה לפני רב היישוב, והביא כעדים את אריאל ויריב. לאחר ששני הצדדים שטחו את טענותיהם הגיעה שעתם של העדים להציג את עדותם. אולם, למרבה הפלא התגלעו סתירות מוזרות בין הסיפורים אותם סיפרו. למרות ששניהם הסכימו שדורון גנב את האופניים, הרי שבעוד שלפי אריאל הגניבה נעשתה בשעות הבוקר המוקדמות, לטענתו של יריב הגניבה בוצעה רק לפנות ערב.