אחרי חודשים של חיסכון דולר לדולר בתוך קופסת נעליים מתחת למיטה, מנשה הגיע סוף סוף למשרד המבולגן של גמ"ח 'עזרת אחים' כשהוא אוחז במעטפה תפוחה ובה 2,000 דולר במזומן כדי לפרוע את החוב שלו. מנהל הגמ"ח, שהיה שקוע באותו רגע בשיחה קולנית בטלפון על תרומת ספר תורה, הנהן למנשה בחוסר ריכוז, העביר את השטרות מיד ליד כמו חפיסת קלפים ודחף אותם למגירה העמוסה לעייפה מבלי להניד עפעף. אלא שיומיים לאחר מכן, השלווה הופרה בשיחת טלפון זועמת: המנהל טען ששטר של מאה דולר התגלה כמזויף בבנק ודרש החלפה מיידית, בעוד מנשה טוען שעבר זמן וייתכן שהכסף שלו כבר התערבב ואין שום הוכחה שהשטר המזויף הגיע ממנו.