נבו בן החמש עשרה ואבא בנו ביחד סוכה במרפסת ביתם בקומה השניה. בניית הסוכה היתה מאוד מסוכנת ואמא הזהירה את נבו כל כמה דקות שייזהר. כשהיה צריך להניח את הסכך, נבו עלה על הקורות לעזור לאבא. בשלב מסוים נבו לא נזהר מספיק, ופתאום הוא נפל מהקורות לעבר הרחוב בגובה שתי קומות. תוך כדי נפילה, הצליח להחזיק בגדר של המרפסת בקצות האצבעות, אבל הוא הרגיש איך האצבעות מתחילות להחליק מהגדר. בחלקיק השניה האחרון אבא הצליח להניח את הידים שלו על הידיים של נבו, ובנס גדול אחרי כמה דקות הכל הסתיים, ונבו היה שוב במרפסת בריא ושלם. לאחר שהתאוששו שאל נבו את אבא אם הוא צריך לברך הגומל על הנס שקרה, אבא אמר שעל פי הידוע לו לא מברכים על כל נס אלא על ניסים ספציפיים.