נדב הוא אזרח הגון ושומר חוק. ממילא, התנהלות מול רשויות החוק והאכיפה אינה תחום העיסוק המועדף עליו. בתי דין וניידות משטרה לא 'באים לו טוב בעין', והוא מעדיף להתרחק מהם כמה שיותר. מה לעשות שהתמזל מזלו להיות נוכח ברחוב החבצלת בדיוק בזמן שאירעה בו התאונה המחרידה? מה לעשות שהוא היה בין האזרחים היחידים שהבחינו בדיוק כיצד התגלגל האירוע שלב אחר שלב? מה לעשות שכאזרח הגון ושומר חוק, כמובן, הוא דיווח על כך לצוות החקירה, ולפיכך הוזמן להעיד בבית הדין? מה באמת אפשר לעשות? כאזרח הגון ושומר חוק התייצב נדב בשעה היעודה ובמקום המיועד. כבר בכניסה לבניין המאיים הוא החל לחוש סחרחורת. כאשר הצליח להגיע בסופו של סיבוב למחוז חפצו, הוא נקרא מיד לדוכן העדים. נדב נעמד במקום אליו נקרא, אך למרבה הבושה לא הצליח להוציא מילה מפיו. ראשו כאב, וכל הזיכרונות מהאירוע פרחו והלכו לאי־שם. לאחר מספר דקות בלתי יעילות ירד נדב מהדוכן בבושת־פנים. כאשר שב לביתו ונרגע מעט, זיכרונותיו חזרו לפקוד אותו. כאזרח הגון ושומר חוק חזר נדב בבהילות לבית הדין במטרה למסור כעת את עדותו.