יהונתן הגיע לבית של הרב דוד, הניח את הסלים הכבדים על השולחן המרכזי והתחיל לסדר את הכיבוד . פתאום, בתחתית אחת השקיות, הוא מצא שני חטיפים שהמוכר "דחף" פנימה ברגע האחרון. הוא נזכר שהמוכר קרץ לו ואמר: "יהונתן החמוד, אלו חטיפים במיוחד עבורך, שיהיה לך מה לנשנש בדרך". מצד אחד, כאן המוכר אמר במפורש "עבורך". מצד שני, המצפון של יהונתן שוב הציק לו – הרי ברור שאם הוא לא היה משלם 700 ש"ח מהכסף של הרב דוד, המוכר לא היה נותן לו שום חטיף בחינם.