אלעזר עשה בדיוק כפי שהרב הנחה אותו - הוא הנפיק שטרי הלוואה עם סעיף נאמנות: "הלווה מאמין למלווה אם יטען שלא פרוע, כל עוד השטר ביד הגמ"ח." בשנה האחרונה הגמ"ח התרחב משמעותית. היו עשרות לווים חדשים, והמדף בבית כבר לא הספיק. אלעזר החליט לעבור למשרד ייעודי גדול ומסודר. המעבר היה מהיר. אלעזר ארז קופסאות, העביר ארונות, סידר את המשרד החדש. אבל כשהוא התחיל לעבור על התיקים, גילה שמשהו לא בסדר - כמה שטרות נעלמו. הוא חיפש בכל מקום, אבל השטרות לא היו. אלעזר התקשר ללווים. "תקשיבו, יש לי בעיה," הוא אמר. "השטר שלכם אבד לי במעבר. אבל אתם עדיין חייבים לי, אז בואו נסגור את החוב." הלווים סירבו. "מה אם תמצא את השטר בעוד חודש?" אמרו. "אתה תשכח שכבר שילמנו, ותבוא אלינו שוב עם השטר ותדרוש את הכסף. ועל השטר כתוב שאתה נאמן - לא תהיה לנו זכות טענה!" אלעזר ישב במשרד החדש. הוא הקפיד לעשות הכל כמו שצריך, אבל עכשיו הוא תקוע. הלווים מסרבים לפרוע, והשטרות נעלמו.