אורית החליפה את הריהוט בביתה, וחשבה שחבל לזרוק את הריהוט הישן, אולי משפחה נצרכת תוכל ליהנות מהריהוט הישן שלה, ולכן הניחה את השולחן והכיסאות ברחבה שבין הבנינים, שאמנם אנשים לא מניחים שם בדרך כלל חפצים המיועדים לזריקה, אבל היא חשבה ששם יוכלו לראות את זה הכי טוב. ילדי השכונה שראו את השולחן והכיסאות באמצע הרחבה, שמחו על המציאה שנפלה בחלקם, טיפסו על הכיסאות ועל השולחן, ולפתע נפל עמית מהשולחן ופתח את הראש. אמא של עמית תובעת את אורית על כך שהניחה שולחן באמצע הרחוב. אורית טוענת שרק עשתה מצות חסד כדי שאנשים ייהנו מהריהוט שלה, והיא לא אמורה לשמור על הילדים שלא יטפסו על השולחן.