יחזקאל קם מהשבעה על אביו יהונתן. ימים קשים עברו עליו, והוא עדיין מנסה להסתדר עם כל הניירת וההסדרים שצריך לטפל בהם אחרי האבל. יום אחד הגיע לדלת נציג מהקרן לעזרת נישואין. "אני מצטער להפריע בתקופה כזו," אמר בעדינות, "אבל אני צריך לדבר איתך על הלוואה שאביך לקח מהקרן." הוא מסר ליחזקאל מסמך רשמי. יחזקאל הביט במסמך. "10,000 דולר?" הוא לא האמין. "זה חייב להיות טעות. אבא מעולם לא לקח הלוואה כל כך גדולה. הוא תמיד היה זהיר מאוד עם כסף." הוא בחן את המסמך ביתר קפידה. משהו נראה לו לא בסדר. האפס האחרון בסכום נראה קצת שונה מהאפסים האחרים - כאילו נוסף אחרי שהמסמך נכתב. "רגע," אמר יחזקאל, "נראה לי שמישהו הוסיף אפס כאן. אולי זה היה 1,000 דולר במקור?" הנציג מהקרן התעקש. "זה מה שכתוב במסמך שלנו."