לנתן יש אופניים מיוחדות ושמורות מפירמה ישנה אהובה ואיכותית שכבר לא מייצרים. נועם חמד את אופניו של נתן וניסה לשכנעו למכור לו, אך ללא הועיל. לאחר מספר ניסיונות שלא הועילו, עלתה מחשבה זדונית בליבו של נועם: אני אכריח את נתן למכור לי את האופניים. למחרת נועם תפס את נתן בחולצתו באיזו פינה, והכריח אותו למכור את האופניים תמורת 500 ש"ח. בלית ברירה נתן הסכים, קיבל את הכסף ומסר את האופנים לנועם. לאחר שנועם לקח את אופניו של נתן, התחרט נתן על מה שעשה. הלך נתן לנועם ודרש ממנו שישיב לו את האופניים שלו. נועם טוען שהאופניים שייכות לו והוא קנה אותם, ונתן קיבל בעבורם כסף ולכן הוא לא מוכן להחזיר את האופניים.