איתן עובד כשליח של הפיצרייה המקומית. לשם כך, הוא רכש אופניים יקרים הגומעים בקלילות את כבישיה של השכונה, על עליותיהם ומורדותיהם. באחד הימים הוא הוביל משלוח שכלל מגוון מאפים לדירה הממוקמת בפסגתו של בניין רב־קומות. איתן הגיע לכתובת המיועדת, החנה את אופניו, הוציא את המשלוח ופנה לדלת הבניין. לצערו הדלת הייתה נעולה, והיה עליו לבקש באמצעות האינטרקום שיפתחו לו את הדלת. למגינת ליבו אירעה תקלה במערכת, וכך חלפו דקות ארוכות עד שהמזמינים הצליחו לפתוח עבורו את הדלת. מכיוון שהדירה שכנה בקומה עליונה רצה איתן להשתמש במעלית, אך זו הייתה תפוסה ואיתן נאלץ לכתת את רגליו במעלה המדרגות. כשהגיע איתן לדירה עייף ויגע רצתה בעלת הדירה לפצותו בתשר הוגן, אלא שחלפו עוד דקות ממושכות עד שמצאה בארנקה את הסכום המבוקש. לאחר תלאות אלו שב איתן אל הרחוב וגילה שמאן דהו ניצל את היעדרותו הממושכת וגנב את אופניו. איתן החל לסרוק את הסביבה עד שגילה אותם מוחבאים באחת החצרות. הוא לא חשב פעמיים וקפץ אל החצר לחלץ את אופניו, אך לא ציפה למטר הצעקות שנחת עליו בגין כך.