בבית משפחת לוי שררה שמחה גדולה. בן זכר נולד בשעה טובה ומוצלחת, וכל המשפחה המורחבת הגיעה להשתתף בשמחת ברית המילה. בניה, אבי הבן, הזמין את דודו, הרב יצחק, מוהל מנוסה ומוכר, להיות המוהל בברית. הרב יצחק הגיע לבית המשפחה, נרגש לקיים את מצות ברית המילה, והכין את כלי המילה בקפידה. אך לפתע התרחש אירוע בלתי צפוי. מוהל אחר, תושב השכונה, נכנס למקום הברית ללא הזמנה, תפס את מקום המוהל וקיים את מצות ברית המילה. בניה נדהם ממעשה המוהל. הוא לא ידע את נפשו ממבוכה, כשראה את פרצופו ההמום של דודו, המוהל המיועד. לאחר הברית ניגשו בניה ודודו אל המוהל הזר, ודרשו ממנו פיצויים. "מלבד זאת שגרמת לנו עגמת נפש מרובה", אמר בניה בכעס, "גם חטפת את המצוה מידי הדוד שלי, ועליך לשלם על כך".