במשך מספר שנים טובות חננאל וגיל, חברים מהשירות הצבאי, גרו בשכנות ונהנו מכך מאוד. בעקבות מעבר לעבודה חדשה של אשתו של חננאל הם נאלצו לעבור לגור במקום המרוחק מחבריהם הטובים. בעת המעבר הבטיחו השניים שיעשו מאמץ לשמור על קשר קרוב על אף המרחק הגיאוגרפי. לאחר שחננאל ומשפחתו התאקלמו במקום המגורים החדש הם הזמינו את גיל ומשפחתו להתארח אצלם בשבת. חננאל ידע שגיל יסרב להזמנה כיון שהוא לא אוהב לצאת מהבית בשבתות, אך בכל זאת, מתוך געגועיו לחברו, הוא ניסה בכל זאת. כפי שצפה חננאל, גיל סירב בנימוס להצעה. אך חננאל לא ויתר לו, והפציר בו שוב ושוב להגיע אליו לשבת. במהלך ניסיונות השכנוע חברו של חננאל העיר לו שיש בכך גניבת דעת כיון שהוא יודע שהוא לא יתארח אצלו בשבת, אך חננאל טוען שהוא באמת רוצה לארח אותו, ואולי לאחר הפצרות מרובות אתה תסכים להתארח אצלי בשבת.