שוב הגיעה שבת חורפית וקרה. בביתם של משפחת לוי סיימו את הסעודה הראשונה, ואריה הבחין שאחיו מאיר ניגש למיחם הגדול הניצב על השיש וממלא ממנו בקבוק סגול השייך לו, ממלאו עד תום, ועוטף אותו היטב במגבת. "שוב אתה נכנס עם זה למיטה"? שאל אריה בחיוך, ומאיר ענה: "כן, אתה לא מבין איזה כיף זה בלילות קרים להתכסות עם הבקבוק החם. תענוג ממש. אני רק מכסה אותו שלא יתקרר וכבר אני נכנס איתו מתחת לשמיכה". "אבל איך זה מותר?" שאל אריה, "ממש מקודם למדנו שאסור לכסות חלה לחלוטין בשמיכות לשמור על חומה, ואתה עכשו מכסה לגמרי את הבקבוק החם לשמור על חומו"?! מאיר ענה שאין בעיה, מכיוון שהוא העביר את המים מהמיחם לכלי אחר - מותר לכסות אותו.