מידי יום יושב מיכה ליד השולחן הכתום שבלב המרכז המסחרי 'לב הקניות', ומבלה את זמנו במשחקי קלפים או משחקי שולחן. מכיוון שחבריו למשחק הם אנשים 'רציניים', הם אינם משחקים סתם להנאתם, אלא מקדישים לכך את מיטב כספם. כך יוצא שלעיתים מסיים מיכה את יומו כאשר צרור שטרות תפוח בכיסו, ולעיתים – כשהוא מרושש מכל הרכוש שהביא עימו. "כשאתה נמצא יום שלם במרכז המסחרי, אתה רואה הרבה דברים שלא כולם רואים וגם לא מעוניינים לראות". סיפר מיכה לרב יונה, "רבים מאלו המצויים שם תדיר, נמנים על אלה שהחיים לא האירו להם פנים. אחד מהם הוא צחי, ששב מהמלחמה הלום־קרב ולעיתים נתקף בהתקפי־זעם עד שמסוכן לשהות במחיצתו. היום, למשל, שקט שרר בשעות הצהריים במרחבי המרכז המסחרי, עד שלפתע הגיח צחי בסערה. מבלי לומר מילה הוא נטל מוט ברזל שהיה זרוק במקום, והחל לחבוט בבקבוקי הבירה שעמדו בחזית חנות המשקאות והסלטים של יוסי כהן. את כולם הוא ניפץ, לא השאיר אפילו אחד! אתה מבין, הרב? הוא גרם ליוסי הפסד של אלפי שקלים! תשמע, הרב, הבטחתי ליוסי המסכן שאעיד עבורו בבית הדין. מותר לי?"