באמצע חודש אלול של שנת השמיטה, יעקב פנה לשמעון. "אני צריך 1,000 שקל לקראת החגים," הוא אמר. "המצב קצת לחוץ השנה." שמעון הסכים להלוות לו. "בסדר," הוא אמר. "מתי תוכל להחזיר?" "בוא נגיד אחרי החגים," אמר יעקב. "אז אוכל לסדר את הכסף בלי לחץ." "בסדר," אמר שמעון. הם כתבו ביניהם פתק שזמן הפירעון יהיה אחרי החגים. עברו החגים, ונכנסה השנה החדשה. שמעון פנה ליעקב. "הגיע הזמן שקבענו. אתה יכול להחזיר את ההלוואה?" יעקב חשב רגע. "רגע, אתה הלווית לי באלול של שנת שמיטה, נכון?" "נכון," אמר שמעון. "אז כבר עברה השמיטה," אמר יעקב. "החובות נשמטים בסוף השנה השביעית. אני פטור מתשלום." שמעון הופתע. "אבל קבענו שהתשלום יהיה אחרי החגים, כלומר אחרי סוף השמיטה. זה משנה משהו?"