אוריאל, בעל קריאה מוכשר בעל קול ערב, קיבל על עצמו את התפקיד החשוב בקהילת "נגילה". כאות הערכה על התנדבותו לקרוא בתורה כל השנה, העניקה לו הקהילה תיקון קוראים מפואר עם כריכת עור ואותיות מוזהבות. בליל פרשת מטות - מסעי, לאחר סעודת שבת משפחתית שמחה, התכונן אוריאל לשינה. פתאום נזכר בבהלה שטרם הכין את קריאת החומש לבוקר! הוא מיהר לשולחן, פתח את התיקון החדש והחל לעבור על הפרשה. להפתעתו, כשהגיע לפרשת מסעי, גילה שהדפים מחוברים בצדיהם - הספר היה כה חדש עד שחלק מהדפים טרם נפתחו מהדפוס. דווקא החלק החשוב ביותר לקריאת מחר היה חתום בפניו. אוריאל הסתובב בחדר בדאגה. אשתו מרים, שהבחינה במצוקתו, הציעה: "אולי תקרע את הדפים בשינוי? הרי זה לצורך קריאת התורה של הציבור." אוריאל התלבט.