דני היה זקוק ל-1,000 שקלים והחליט לפנות לבן דודו, דודו, שתמיד היה מוכן לעזור למשפחה. "אתה יכול להלוות לי אלף שקלים?" שאל דני. "אחזיר בקרוב." דודו הסכים. הם היו בבית הכנסת אחרי התפילה ולא היה להם שטר, אז הם ביקשו ממשה ושלמה, שעמדו שם, להעיד על ההלוואה. השניים הסכימו, וההלוואה נעשתה בפניהם. כחודשיים אחר כך, דודו פגש את דני ברחוב. "מתי אתה מחזיר את האלף?" שאל. דני הופתע. "כבר שילמתי! כנראה שכחת." "לא שילמת," אמר דודו בביטחון. "אני זוכר טוב." "בטוח ששילמתי," התעקש דני. דודו לא ויתר. "עשינו את ההלוואה בפני עדים, אז אתה צריך להוכיח שפרעת!"