שבת בבוקר. האחים מיכה ויהושע מתייצבים בבית הכנסת "כוכבי בוקר" לתפילה בנץ החמה. מיכה, עם עיניים טרוטות, מנסה להתעורר. יהושע, לעומתו, נראה ערני להחריד. "איך אתה כל כך ער?" לוחש מיכה בפליאה. יהושע קורץ. "סוד מקצועי. שלוש כוסות קפה לפני התפילה". "אתה מטורף," מגיב מיכה, "אתה הולך לרקוד". התפילה מתחילה, והשניים מתרכזים בפסוקי דזמרא. או לפחות מנסים. מיכה נאבק בעייפות ויהושע מתנדנד קלות מעודף קפאין. בתום תפילת עמידה, יהושע פוסע שלוש פסיעות לאחור וממהר לחפש בתא הסודי של הגבאי את עלוני שבת. "מה?" שואל מיכה בשפת הידיים, "העלון הזה שאמא אוהבת", מסביר יהושע בלי קול בשפתיים. לפני שמיכה מספיק להגיב, יהושע מזנק למקומו, חוטף את העלון, ורץ לצד השני של בית הכנסת להביא עוד אחד "ליתר ביטחון". כשהתחילו המכירות לקריאת התורה, תופס מיכה את יהושע בשרוול, "אחי, אתה לא יכול פשוט לרוץ ככה אחרי 'עושה שלום'!", יהושע מביט בו כאילו הוא דיבר סינית. "מה הקשר? עשיתי 'עושה שלום', הכל בסדר. אין בעיה ללכת אחר כך. מה אני אמור לעשות, להישאר קפוא במקום?" “אממ, כן!” ענה לו מיכה. “אין מצב”, ענה יהושע.