זו היתה שבת "שווה"! השבת התקיימו בבית הכנסת שני אירועי בר מצווה, כך שצביקה ואחיו אורי חזרו לבית עם כמויות של סוכריות וטופי, מכל הסוגים והטעמים. כשהגיעו לבית שפך אורי הכל לקערה. אחרי הסעודה הוא ניגש לקערה, מחטט בין הסוכריות, עד שהוציא בשמחה סוכריה בטעם ענבים. הוא שם אותה בצד, והסביר לצביקה אחיו שהוא אינו יודע אם תפס עוד אחת כזו, והוא שומר אותה לסיום הסעודה, אז יאכל אותה. "אחי היקר", העיר לו צביקה, "נראה לי שעברת על איסור בורר". "לא נכון"! הכחיש אורי, "למדנו פעם שאין איסור בורר כשבוררים אוכל מאותו מין, ופה הרי הכל סוכריות".